<h1>הרוקח סימנים רע"ט, ר"פ</h1>
<h2>דף קטו.</h2>
כשלשין עיסה לג' מצות מסמן את הראשונה בסימן אחד והשנייה בב' סימנין והשלישית בג' סימנין דדמי לג' קופות שכתוב עליהן אב"ג כדאמרינן בפרק הקורא את המגילה עומד (דף כ"א). יש שחוקקין עץ אחד בחקיקה מצה או עוף אחת חקוק לסימן אע"ג דמשמע בפ' המביא גט תניינא וכתב ולא חקק מה שנדחקות בדפוס אינה כתיבה, דווקא לגבי גט אבל ביום טוב אסור לסמן בו דלא מיבעי לרבי יוסי דמחייב בפ' הבונה משום רושם אלא לדברי הכל לא גרע מקומוס וקנקנתום ובאבק דרכי' שאסור, וציור בחקק ביום טוב דאסור דדמי להא דאמרינן בע"ז בפ' כל הצלמים (דף מ"ג) טבעת שחותמה שוקע אסור לחתום בה משום לא תעשון אתי הכא נמי הוי ככותב או כמצייר.
